הוסף לתיק אישי
הסר מתיק אישי

פנייתך התקבלה, תודה רבה!
ניצור עמך קשר בהקדם.

הוספה לתיק האישי

יש צורך בהרשמה על מנת להוסיף את המוצר לתיק האישי.

שכחתי סיסמא

רישום משתמש חדש

השדות המסומנים בכוכבים הינם שדות חובה.

האם אתה בטוח שברצונך להסיר את מהתיק האישי?

גלגול חייה של הקרן

קרן נאמנות היא אחד המוצרים הוותיקים בשוק; כיום מערכות הדירוג הישראלית לא נותנות את המענה למשקיע חסר הניסיון; נראה שבארה"ב מצאו את שביל הזהב לנוסחא מנצחת.

16/04/2018

יאיר וינברגר, פאנד-זון

המוצר המקובל בעולם להשקעה בשוקי ההון הוא דרך קרן נאמנות. מדובר במוצר וותיק מאוד, שנוצר בארה"ב בשנת 1883, שלמעשה מתאר השקעה משותפת של אנשים זרים. הקרן הראשונה הייתה שייכת לחברי הסגל באוניברסיטת הרווארד שהחליטו למזג את כספם. ב-1924 נוסדה בצורה פורמאלית קרן הנאמנות הראשונה בארה"ב, ולישראל היא עשתה עליה כבר ב-1940.  מטרת הקרן הבסיסית היא להניב את התשואה הגבוהה ביותר למשקיע אשר הפקיד בה את כספו. אבל כעת עולה השאלה - מהי הדרך הטובה ביותר לבחור קרן נאמנות?

קרן נאמנות לא קונים במכולת 

בשנים האחרונות תעשיית הקרנות תופסת תאוצה, ולראייה, בסוף שנת 2008 לאחר משבר הסאב-פריים, סך שווי הנכסים של הקרנות הישראליות עמד על כ-100 מיליארד שקלים וכיום שווי הנכסים יותר מהכפיל את עצמו ועומד על יותר מ - 230 מיליארד שקלים. קרן נאמנות, בדומה למוצרים פיננסים אחרים שנסחרים בבורסה, אינה זמינה לרכישה בחנות הקרובה לביתנו. בכדי לרכוש קרן נאמנות המשקיע פונה לסניף הבנק שדרכו מתנהל חשבונו, הבנק מפנה את הלקוח ליועץ ההשקעות בסניף אשר מצידו מכווין את הלקוח לקרן הרלוונטית אליו.  השאלה שלרוב עולה בקרב המשקיע חסר הניסיון, היא איך היועץ בוחר דווקא את הקרן הספציפית הזו מבין כל 1397 הקרנות שנסחרות בבורסה בישראל.

מערכת דירוג הקרנות של הבנק


זה הזמן להיכנס לעובי הקורה, בפני היועץ בבנק ישנן הרבה אפשרויות, מאחר והקרנות מחולקות לקטגוריות ובכל קטגוריה מספר לא מבוטל של קרנות. כמובן שכל יועץ מתנהל בצורה שונה ואין אחידות באופי הייעוץ, אך הקריטריון המרכזי שעליו מסתמך היועץ הינו מערכת דירוג הקרנות של הבנק, שבה כל קרן מקבלת דירוג בהתאם לביצועים שלה. כך נוצר מצב שלכל בנק יש את מערכת הדירוג שלו. ישנן בנקים שבוחנים אך ורק ביצועי עבר ויש כאלו שמוסיפים קריטריונים נוספים כגון סטיות תקן, מדדי שארפ, דמי ניהול וקריטריונים נוספים. כאשר אנו שומעים על מערכת שמדרגת כל קרן תחת מחלקת האנליזה של הבנק, הכל נשמע מבטיח ומרגיע, אך בפועל הדברים לא כאלו פשוטים. לא משנה מהי רמת הדירוג ועד כמה טובה היא, שום דירוג טוב ככל שיהיה לא יכול להבטיח תשואות עתידיות. 

הקומבינה נחשפת 

הבעייתיות נובעת מהסתמכות על תשואות עבר בטווחים קצרים. שיטת הדירוג של הבנקים מסתמכת בממוצע על היסטורית ביצועים של כשנה וחצי. ההסתכלות הצרה יוצרת מצב של "קרן כוכבת" שבמרדף אחרי התשואה יועצי ההשקעות "מדלגים" מקרן לקרן, מאחר ובכל תקופה ישנה קרן "כוכבת" אחרת. ברגע שהקרן מפסיקה להניב תשואה ומתחילה לדשדש היועצים מעבירים את הכסף לקרן אחרת עם ביצועים טובים יותר, וחוזר חלילה. הבעיה החמירה בעידן האינטרנט בה הכל זמין לנו בכף היד, וכשהמשקיע נוכח לדעת שהקרן שלו "מפגרת" מול המתחרים הוא אינו מהסס לפנות ליועץ ההשקעות שלו. היועץ מצדו אינו נשאר אדיש ואכן בודק במערכות הבנק לאלטרנטיבה ראויה, וכך נולדת קרן כוכבת חדשה ע"י היועצים שמונעת מתשואות. 

מה שעולה חייב לרדת 

את 'תופעת העדר' הכי טוב להסביר בדוגמא. בית השקעות קטן בשם "חומה" מנהל מספר קרנות ובהן קרן 10/90 (90% אג"ח, 10% מניות) בשם חומה 10/90. בית ההשקעות חומה מחפש את הדרך הטובה ביותר גם להניב תשואה ללקוחותיו הקיימים ובמקביל גם לגייס כספים נוספים על ידי הצגה של ביצועים טובים במהלך השנה, כדי להתברג בצמרת מערכת דירוג הקרנות של הבנקים. המנכ"ל כינס את וועדת ההשקעות של חומה, ובה התקבלה החלטה להגדיל את חשיפת הקרן לאפיקים מסוכנים כמו מניות קצה ואג"חים בסיכון גבוה. התמזל מזלם ובמהלך השנה, גם האפיק המנייתי וגם הקונצרני עלו בצורה מטאורית ובעקבות כך גם התשואה של חומה 10/90. בצידו השני של המתרס, ישנו את הלקוח הנאמן של הבנק, משה לוי, שמעוניין להשקיע את כספו בצורה סולידית, אבל אם אפשר לטבל את ההשקעה במעט מניות. היועץ שרואה במערכת הדירוג את 'חומה 10/90' במקום הראשון, ממליץ עליה בחום למשה לאור ביצועיה הטובים מתחילת שנה. בית ההשקעות חומה, שמוביל כאמור את טבלת התשואות מבקש כעת להקטין את החשיפה לנכסים מסוכנים ולעבור לאסטרטגיה סולידית. משה לוי, שבנה על תשואות העבר כאינדיקציה לעתיד, מגלה לאחר מספר חודשים שבזמן שכל החברים שלו מ"הפרלמנט" הרוויחו בתיק ההשקעות שלהם, התיק שלו הניב תשואה כמעט אפסית. 

כולם מרוויחים חוץ מכם 

משה לוי לא פראייר ומבקש מהיועץ לעבור לקרן עם התשואה הגבוהה ביותר בקטגוריה. לרוע מזלו, אותו מנהל קרן של בית השקעות אחר, שאליו העביר את הכסף, החליט גם הוא שזה הזמן לעבור לדפנסיביות...וכך חוזר חלילה. בזמן הזה כולם מרוויחים, מנהל הקרן, הבנק, הבורסה אך היחידי שמפסיד הינו משה לוי שהשקיע את כל חסכונותיו. כאן נחזור שוב לשאלה המרכזית והיא מהי הדרך הטובה ביותר לבחור קרן נאמנות? 

לבחור כמו באמריקה 

אז כמובן שאין נוסחת קסם אשר תבטיח שתמיד נבחר את הקרן הטובה ביותר, אשר תניב לנו את התשואה המקסימלית, אך אולי, אצל ידידתנו הטובה אמריקה, נמצא פתרון מתאים יותר. תעשיית קרנות הנאמנות בארה"ב מנהלת סכומים עצומים של כספים, נכון לסוף 2016 שווי הנכסים אשר מנוהלים בקרנות נאמנות בשוק ההון האמריקאי עומד על 16.4 טריליון דולר. אם נבחן את הדברים לעומקם, נראה שבישראל קיימות 1397 קרנות אשר מנהלות סכום של 230 מיליארד שקלים, ובארה"ב נמצא שיש 9511 קרנות שמנהלות סכום של 16.4 טריליון דולר (נכון לסוף שנת 2016). נבין שהיחס ממש רחוק מלהיות שווה או הגיוני ובישראל יש הרבה יותר מידי קרנות. אם נחשב בממוצע כל קרן בישראל מנהלת 160 מיליון שקלים בעוד שבארה"ב כל קרן מנהלת בממוצע 6 מיליארד שקלים. 

מצב לא בריא של ריבוי קרנות 

אז איך הגענו למצב קיצון של ריבוי קרנות בישראל? בדיוק מהסיבה שקרן נאמנות נבחנת על פני תקופה קצרה של זמן. נוצר מצב שבתי ההשקעות בישראל, לא מהססים להקים קרנות נוספות מתוך ידיעה שתוך זמן קצר הקרן תניב רווחים. ריבוי הקרנות לבית השקעות מעניק לו את היתרון בדמות קרן לכל תקופה ולכל מצב שוק. בכך עולה הסיכוי להניב תשואה טובה באחת מהן שבעקבותיה גדל גם הפוטנציאל שלו לגייס כסף נוסף ולצמוח. אז למה בעצם בארה"ב מספר הקרנות באופן יחסי קטן יותר? הסיבה נעוצה בשיטת הדירוג. שיטת הדירוג אצל האמריקאים בוחנת את ביצועי הקרנות לטווח זמן ארון יותר, אם ניקח כדוגמא את חברת הדירוג הגדולה בעולם חברת Morning star, נוכל להיווכח ששיטת הדירוג שלה מסתמכת על היסטוריה של 3 שנים לפחות. כלומר, במידה וקרן קיימת פחות מ-3 שנים היא כלל לא זוכה לקבל דירוג והמשקיעים בהתאם עדיין לא שמים את מבטחם בה. מעבר לזה, ככל שהיסטורית הקרן ארוכה יותר כך הדירוג שלה גבוה יותר, וקרן נאמנות 'תזכה' בדירוג מקסימאלי רק על סמך היסטורית ביצועים של מעל 10 שנים. אז כיצד מפסיקים את תופעת "דילוג" הקרנות? בכדי שמצא אופטימים מהכתבה חשבנו על כמה פתרונות אפשריים לטיפול בתופעה. ישנן מספר אפשרויות והראשונה שבהן מתחילה בחינוך המשקיע. ברגע שהמשקיע לא ירדוף אחרי תשואה ולא יציץ כל יום לראות כמה תשואה הקרן שלו עשתה זה יפעל רק לטובתו. מעבר לזה: - כמובן שאפשר להתייחס לשיטת הדירוג המקובלת שצריכה שינוי. - הגברת הרגולציה של הרשות על ריבוי קרנות. - בתי ההשקעות עצמם צריכים סבלנות עסקית ומיזוג קרנות מיותרות. - אחרונים חביבים הם כמובן יועצי ההשקעות אשר יתנו עדיפות לקרנות עם היסטוריה ארוכה יותר.

גם אנחנו בפאנד-זון החלטנו לתרום את חלקנו,הוא בא לידי ביטוי בשיטת הדירוג. דירוג קרנות הנאמנות באתר מתבסס על היסטורית הקרןוככל שהיסטורית הקרן ארוכה יותר כך הציון שלה גבוה יותר. 

גילוי נאות אתר FUNDZONEהינו פורטל מידע פיננסי בלבד. מטרת האתר הינה הצגת נתונים המתייחסים לקרנות נאמנות ותעודות סל הנסחרות בבורסה בישראל. האתר אינו מורשה על ידי הרשות לניירות ערך לצורכי מסחר בבורסה. האתר אינו מספק המלצות אישיות או דעות באשר להשקעה המתאימה לצרכים הפיננסיים של אדם מסוים. לאתר FUNDZONE אין כל אינטרס לקדם מנהל קרן/תעודת סל /קרן נאמנות זו או אחרת על פני האחרות. האתר אינו מתווך / סוחר, איננו מייעץ בנוגע להשקעות או קבלת ייעוץ פיננסי או משפטי אחר, משכך, אין לראות באמור באתר זה כייעוץ פיננסי או משפטי מכל סוג שהוא. המידע הנכלל באתר זה הוא פומבי וחשוף לעיני הציבור כולו, הוא אינו מכיל מידע פנים או מידע מוטה מסוג כלשהוא. לפיכך, האתר ומפעיליו אינם אחראים, בין בחוזה, עוולה (לרבות רשלנות) ובין אם לאו, בגין כל נזק, הוצאה או כל הפסד אחר שייגרם לעושה שימוש באתר זה, כתוצאה ממידע זה או כל הסתמכות על מידע כאמור, והשימוש במידע המצוי באתר זה הינו באחריותו של הגולש בלבד. הנתונים המופיעים באתר זה נלקחים ממערכת להפצת מידע של הבורסה לני"ע, הנתונים מתייחסים לתקופות זמן שונות הנתונים באתר, מתעדכנים אחת ליום ואינם "בזמן אמת". דירוג הקרנות של FUNDZONE המופיע באתר, הנו אובייקטיבי לחלוטין ומבוסס על סמך קריטריונים מסוימים שנבחנו ע"י מחלקת האנליזה של אתר FUNDZONE. דירוגי הקרנות משקפות ביצועים קודמים ואינן ערובות לתשואות עתידיות. השקעה בקרנות נאמנות/תעודות סל כרוכה בסיכון, לרבות הפסד אפשרי של הקרן.